ה"דרקסלר"

ה"דרקסלר" מה הם שני הבניינים הנקראים "דרקסלר"? בשנת 1957 החלו לבנות את "נקודת הקבע" – המקום הקבוע של הישוב. קודם הגיע צריף חדר-האוכל שהועבר מהאחזות שיבטה שפורקה ואחר כך החלו בבניית שלושה מבני מגורים. שני מבנים ובהם 10 יחידות-דיור, תוכננו על-ידי האדריכל דרקסלר והעיקרון של הבנייה היה הסתגרות מפני סופות החול. לכן נבנו הבתים עם חלונות עליונים, חצר סגורה ובנייה צפופה. דרקסלר [האיש...] בא לשיחת חברים לשכנע את הנוכחים שהשיטה של חצר סגורה וחלונות למעלה היא טובה ומתאימה לנו. חיימקה, [חיים גולדברג, הצופים י"א] היחיד שהתנגד לדגם, תאר את הבתים: "במשק בונים את שיכוני הקבע במרץ, ועכשו חופרים יסודות למין מבנה משונה, שנראה כאילו הוא בית-דירות בסוללות לבני-אדם." ב"דרקסלר" וב"רכבת", שנבנתה באותו זמן, יצקו חברים את הגגות ועשו את החפירות ויציקת היסודות עבור הקבלן. בבנייה השתמשו בלבני איטונג כדי להשיג בידוד טוב יותר. כניסת הדיירים ל"דרקסלר" ול"רכבת" היתה בקיץ 1958, ובכל חדר גרו שני חברים. בשלוש דירות גרו משפחות עם ילד. כל הדירות כללו חדר אחד גדול, שאפשר היה לחלקו במחיצה - שליש לילדים ושני-שליש להורים, פינת מטבחון זעירה ושירותים. מכיוון שמערכת הביוב לא הושלמה עם גמר בניית הדירות, אי-אפשר היה להשתמש בשירותים לכל הצרכים, כי מי המקלחת והשירותים זרמו לואדי, בתוך תעלה שמולאה בלבנים וכוסתה. גם מים חמים לא היו בדירות אלו במשך שלוש השנים הראשונות והחברים המשיכו להתקלח במקלחת הציבורית. ותאמינו לי, מי שזכה לעבור לשם, נהנה, למרות החסרונות, שחלקם התגלו כבר בהתחלה... אביבה.